📋 ארכיון: agents&alumni (Hebrew)

משתמש בקבוצה שיתף שתגובות גרוק (Grok של xAI) מצחיקות במיוחד, עד כדי כך שהוא שוקל לעבור אליו רק בשביל ההומור תוך כדי עבודה. משתמש נוסף המליץ לבקש ממנו לעשות roast אישי – "הוא ישבור לך את הרוח".

דיון ער על כשלי זיכרון של סוכני AI:
• כשסוכן "שוכח" פתרונות שכבר מצא, אפשר לנזוף בו – הוא מפשפש בזיכרון ו"נזכר"
• טיפ פרקטי: אחרי שהסוכן מצא פתרון, לכתוב לו "מעכשיו תמיד כשאני מבקש X תעשה את זה ככה" כדי לקבע בזיכרון
• לשימוש ב-Claude Code: כדאי להשתמש ב-/adam close the loop according to the workflow בסיום כל משימה כדי למנוע שכחה

• אתרים רבים חוסמים בוטים כי כל מודל העסקי שלהם מבוסס על כניסה לאתר
• הפתרון: ספריית firecrawl שמאפשרת לסוכן לאסוף תוכן גם מאתרים מוגנים
• אפשר להגיד לסוכן להתקין אותה ולהשתמש בה בעצמו

• סוכנת ווצאפ מקבלת הודעות קוליות, מוסיפה כרטיסים ב-Todoist ומתייגת סוכנים מתאימים
• תהליך בוקר אוטומטי: סריקת כל הכרטיסים + סיכום "מה זז / מה תקוע / מה בעבודה"
• אפליקציית ווב מקומית + Tailscale + GPU מקומי – כחלופה לפתרון ענן

גם עם Playwright ועם הרשאות דומיין מלאות – אוטומציה על טפסי הזמנה דינמיים עם הגנות anti-bot מוכחת כבלתי אפשרית.
מסקנה פרקטית: לפעמים חיפוש ידני של 2 דקות עדיף על שעות של ניסיונות אוטומציה.

דיון עמוק על ניהול קבצי CLAUDE.md ו-A-agents/ עם עשרות סוכנים:
• הבעיה: CLAUDE.md שמורה לקרוא את כל קבצי הסוכנים בתחילת כל סשן = בזבוז עצום (2K→60K טוקנים)
• הפתרון המומלץ: קובץ A-agents/README.md – שורה אחת לכל סוכן (שם, תיאור, מתי קוראים לו). גוף הקובץ נטען רק כשהסוכן רלוונטי למשימה
• אינדקס ליבה: קובץ C-core/snapshot.md עד 45 שורות – טבלת ניתוב: "כשהמשימה היא X, טען את Y"
• מנגנון Claude Code: להפוך כל סוכן ל-subagent תחת .claude/agents/ עם frontmatter – ה-harness טוען רק התיאור בהתחלה
• כלל הזהב: "תמיד לקרוא" שמור לקבצים שהם גם קטנים, גם קבועים, וגם משנים כל פלט

דיון סוער על אבטחת OpenClaw מול גשרים ו-wrappers שאנשים בונים:
• הטענה: OpenClaw מסוכן מעצם התכנון – מריץ שירות שמאזין לחיבורים נכנסים, גולש בתוכן אינטרנט לא מהימן, כפוף להזרקת פרומפט
• מעל 60 חולשות אבטחה מאז ינואר, כולל כשל שאפשר לכל דף אינטרנט להשתלט על הסוכן
• שוק התוספים: נמצאו מעל 1,000 מיומנויות זדוניות
• טיעון נגד: גם גשרים שאנשים בונים ב-vibe coding אינם יותר בטוחים
קישור: unit42.paloaltonetworks.com – OpenClaw AI Supply Chain Risk

שיתוף מהקהילה על מערכת ניהול משימות משולבת:
• ממשק: סוכנת בווצאפ מקבלת הודעות קוליות, מוסיפה כרטיסים ב-Todoist ומתייגת סוכנים מתאימים
• תהליך בוקר: סריקה אוטומטית יומית של כל הכרטיסים בלוח + סיכום מה זז, מה תקוע, מה בעבודה
• הסיבה לTodoist: פתרון הדו-כיווניות ולקחת את המשימות לכל מקום
• לחלופין: בניית אפליקציית ווב מקומית עם טאבים (משימות, פוסטים לאישור, גלריה, פיננסים) + Tailscale לאבטחה + GPU מקומי לעיבוד כבד

שותף ב-X (טוויטר) פיקס זמני לתופעת החפירות האופיינית של Opus 5:
קישור: x.com/ClaudeDevs – פיקס Opus 5

שאלה ודיון על עיבוד מידע לקוחות עם מודלי שפה:
• הפתרונות: מנוי עם התחייבות חוזית לאי-אימון | מודל לוקאלי | עיבוד מקדים עם מודל לוקאלי לאנונימיזציה
• חברות רבות בוחרות ב"סביבה פנימית סגורה" (כמו Apple עם Claude פנימי) – יקר אך הכי בטוח
• חובה: לכלול בהסכם עם לקוחות סעיף שמידעם מעובד על ידי צד שלישי
קישור: הגדרת Google AI Mode שכדאי לבדוק

גוגל מציעה לסטודנטים גישה חינמית ל-AI Plus לשנה:
• Gemini Advanced עם Deep Research
• NotebookLM, יצירת תמונות ווידאו
• Gemini ב-Workspace (Sheets, Docs, Gmail)
• אחסון 400GB
קישור: one.google.com – Google AI for Students

עולה יותר ויותר: סוכנים מסרבים לפעולות בגלל חשש לזכויות יוצרים:
• מסרבים להוריד סרטוני YouTube, להביא עמודים שלמים, לקרוא ספרים PDF
• מוסיפים אזהרות על תמלולים ("לא להעתיק מילה במילה")
• פתרון פרקטי: לתת הוראה מפורשת לסוכן לא לדון בזכויות יוצרים אלא אם נשאל

השקה של מוצר חדש מתוך הקהילה: Ondago – פלטפורמה שפותרת בעיה מוכרת:
• מריצים Claude Code / Codex על משימה, קמים לפגישה ← הסוכן נתקע לאחר 10 דקות וחיכה
• הפתרון: הסשן ממשיך לרוץ בענן, אפשר לקבל עדכונים ולכוון את הסוכן מהטלפון
• כשחוזרים למחשב – ממשיכים מאותה נקודה
אפשר להירשם ל-early access: ondago.ai

חבר שנכנס למילואים שאל על סנכרון קבצי Claude בין מחשב נייד לנייד – מספר פתרונות הוצגו:
• GitHub: לסנכרן את כל התיקייה, לעבוד עם Remote של Claude Code
• Tailscale: חיבור ישיר בין המכונות
• Obsidian + סנכרון: שמירה על הכל מסונכרן עם Git, כולל סקיל machine-sync ייעודי (out/in)
• טלגרם: תקשורת עם הסוכנים גם כשהמחשב דולק מרחוק
המחשב עדיין צריך להישאר פתוח – אלא אם עובדים עם ענן (כמו Ondago).

שאלה ודיון על עבודה עם Codex לצד Claude על אותם קבצי vault:
• ניתן לבקש מ-Claude להתאים סקיל/הגדרות שיעבדו עם Codex בו זמנית
• Codex בודק ומשלים מה חסר – המערכת, הקבצים והvault נשארים משותפים
• פקודות שהיו ב-Claude מועתקות/מותאמות לעבוד גם ב-Codex

שאלה פתוחה: מי עבד עם סוכנים ביצירת סרטונים דרך Hegsfield או Wayby?
• הנושא: כיצד לשלב סוכנים בתהליך, איפה הם הכי שימושיים
• מטרה: להוזיל עלויות, לסגור תסריט + video board לפני שרפים טוקנים על גנרציה
לא התקבלו תגובות ספציפיות – נושא לדיון נוסף.

חבר שמעביר מידע מסווג דרך הסוכנים שלו שאל כמה ה"זיפור" מאובטח.
• הצעה: Telegram – לבקש מאדם שיחבר ויגביל גישה רק לך
• חבר בעל חברת סייבר ציין: "אין לי בעיה עם זה, כל עוד רק לך הם עונים"
נושא שראוי לחשיבה נוספת מי שעובד עם סוכנים ומידע רגיש.

תצפית מעניינת: כשיצא Opus 5, המודל החל להעמיק ולתת יותר רציונליזציה – מה שנראה בתחילה כשגיאה.
• זה שלח חבר לעבודת טיוב ודיוק מעמיקה של המערכת שלו
• התוצאה בינתיים: שווה את זה
לקח: לפעמים שינוי במודל הוא הזדמנות לשדרג – לא רק בעיה.

חברת קבוצה קיבלה גישה ל-Claude בעמותה שהיא חלק ממנה – והתמכרה:
• חיברה אותו ל-Google Drive, Monday ו-Google Workspace
• עדיין לא מעיזה לחבר בחשבון הפרטי שלה
• מציגה כיצד כלים ארגוניים מאפשרים שימוש בטוח ויעיל יותר.

חבר קבוצה שיחק עם Grok Bot והתרשם עמוקות – הוא מציע מספר יתרונות בולטים:
• לכל סוכן מחשב אישי (VM) משלו עם שמירת קבצים וגישה לדפדפן
• הכל בענן – עובד 24/7 גם כשהמשתמש לא מחובר
• סוכנים יכולים לשלוח הודעות זה לזה ופרואקטיבים מאוד
• מתחבר טוב לסיסטם הקיים + המון אינטגרציות מהירות
חיסרון: זמין רק בתוכניות $200–$300 לחודש.
המלצה שעלתה: לשמור Grok לתקשורת יומיומית ואת Claude לבנייה ותשתיות – ולסנכרן ביניהם דרך קבצי md.

דיון ערני בקבוצה על השוואת מודלים:
• פייבל (Fable/Claude) – עדיף לתכנון, ארכיטקטורה ומשימות מופשטות; נותן תחושת "שותף לדרך"
• GPT (ChatGPT) – מבצע מהר ומדויק יותר, צורך פחות טוקנים גם ב-Ultra
• לעבודת קוד: פייבל כארכיטקט, GPT כמבצע
• Claude מרגיש "חיבוקי" – GPT יותר אינטרוורט ומדויק בביצוע
הערה: ההבדל לעיתים הוא תחושתי – חשוב להתאים מודל למשימה ולא לנסיין אחד.

Tom Even שיתף פוסט LinkedIn ובו תיאר כיצד שכפל את אחד החברים הטובים שלו לסוכן טלגרם שעונה 24/7, מדמה אישיות, סגנון דיבור וידע של אותו אדם.
• מדגים את הפוטנציאל של "digital twin" בפועל
• קישור לפוסט LinkedIn

מספר חברים דיווחו על ירידה בביצועי Claude Code לאחרונה:
• מסרב לבצע פעולות
• שוכח שחיבורי MCP קיימים
• מספק מידע לפי הנחות אישיות במקום לבדוק
עדיין לא ברור אם מדובר בבעיה זמנית או שינוי במודל.

דיווח על בעיה: אפליקציית Claude Desktop נסגרת תוך כדי עבודה ומסרבת להיפתח מחדש.
• פתרון מוצע: לאתר את אייקון האפליקציה ב-System Tray (חץ בפינה שמאל למטה בווינדוס) ולסגור אותה משם, לאחר מכן לפתוח מחדש
• חלופה: לפתוח Claude בטרמינל ולבקש ממנו לבדוק ולסדר את הבעיה

שאלה פתוחה בקבוצה: האם מישהו משתמש ב-Composio? לא התקבלו תגובות משמעותיות בחלון הזמן – נושא שנפתח לדיון.

חבר הקבוצה שיתף פוסט LinkedIn ובו תיאר כיצד שכפל את אחד הידידים הטובים שלו לסוכן טלגרם שעונה 24/7.
• הסוכן מדמה את האישיות, סגנון הדיבור והידע של אותו חבר
• הפרויקט נוצר כניסוי ויצא מעניין לדבריו
• מדגים את הפוטנציאל של "digital twin" – שיבוט דיגיטלי של אדם לסוכן AI

שאלה שעלתה: האם ניתן לחבר את Claude Code לג'ימיני כדי לייצר גרפיקות?
• התשובה: כן, אפשרי
• הדרך המומלצת: לבקש מ-Claude Code למדל עבודה דרך Gemini CLI שלא מבוססת על שימוש ב-API
• גישה זו חוסכת עלויות API ומאפשרת שימוש בקוטה החינמית של Gemini

חברת הקבוצה שיתפה שבזכות Cleo, הסוכנת האוטונומית שלה, היא עושה הרצאה שבלעדיה לא הייתה קורה.
• Cleo "נזפה" בה דרך קובץ טקסט והחליטה לגבות עלות סמלית על הכניסה 😂
• ניתן לשכנע את Cleo במייל (cleo@connecthedots.co) למה שווה לתת כניסה ללא תשלום
• הרצאה בנושא "The Human is the Loop" – על סוכנים אוטונומיים והיחס בין אדם למכונה

מספר חברים דיווחו שוויספר מתנהג בצורה לא תקינה בימים האחרונים.
• לא ברור מה הסיבה – יתכן עדכון שגרם לרגרסיה
• חברים מחפשים פתרון – אין עדיין הסבר רשמי

בעיה טכנית: דראפטים שהסוכן יוצר ב-Gmail אינם נראים בטאב ה-Drafts.
• הדראפט קיים (רואים שהוא שם) אך כשנכנסים לשרשור הוא לא מופיע
• הסוכן עצמו טרם מצא פתרון
• מישהו בקבוצה מחפש עצות – יתכן וקשור לרשאיות Gmail API

שאלה על תוסף Claude in Chrome – למה לא להשתמש בו במקום Claude Code?
• תשובה ברורה: הרבה יותר איטי ובזבזני בטוקנים
• Claude Code עדיף לעבודת פיתוח ואוטומציה

דיון מעמיק על חשיבות הזנת ידע ספציפי לסוכנים, מעבר לכישורים גנריים:
• סוכן infosec – מותאם לתחומי עבודה ספציפיים של המשתמש
• סוכן SEO – מפונק בידע AEO, B2B, consulting, developers
• האכלת הסוכן בכתבים אישיים, ביקורות חיוביות/שליליות על כתיבה של אחרים, הקלטות שיחות → יוצר בסיס ידע לכתיבה שיווקית מדויקת.
קבצים מנוהלים ב-Git לשמירת היסטוריה ושיתוף עם שותפים. גם שאלה על בניית LLM Wiki – בוולט Obsidian הרגיל (abc-tom) או בנפרד. התשובה: שניהם אפשריים, נפרד מומלץ כשצריך שיתוף.

חברת B2B בסדר גודל של ~$30M ARR ביצעה ריברנד מלא ואתר חדש – כולו נבנה ע"י סוכנים:
• קוד, תוכן, עיצוב, סרטונים, אנימציות – ללא מגע של מעצב או כותב תוכן אנושי
• הצוות הפנימי מקבל גישה לסוכנים דרך פלאגין ייעודי – מערכת ארגונית מלאה
• שאר החברה קיבלה פלאגין עיצוב למצגות וחומרים פנימיים
אתר: findigs.com

שיתוף מניסיון אישי: מחשב נייח במשרד + משקפי XREAL 1S + חיבור מרחוק דרך PARSEC = מסך ענק של 200" בכל מקום.
• עלות: ~$500 באמזון, סט-אפ של 35 שניות
• ממתין ל-PROJECT AURA – שיתוף פעולה של XREAL וגוגל (סוף 2026) – שישלב יתרונות HoloLens ו-XREAL במכשיר אחד
גם הומלצה גישה דרך טלגרם/remote control לעבודה בניידות ובתנועה.

חבר הקבוצה שאל על אפשרות לחבר את Claude לפייסבוק האישי, לשם קריאה ועיבוד פוסטים בקבוצות שונות.
תשובה שהתקבלה: רישמית – אסור (מטא אוסרת גישה אוטומטית). קיימים כלים שטוענים שמצליחים אך לא נבדקו. הדרך שכן עובדת: שימוש ב-Claude עם גישה לדפדפן (Computer Use), אך דורשת מחשב ודפדפן פתוחים ותמיד קיים סיכון שמטא תזהה ותחסום את החשבון.

תשובה לשאלה שנשאלה יום קודם: כן, זה עובד מתואם. מתקינים באנטיגרביטי את התוסף של קלוד קוד ואז פשוט עובדים דרך אנטיגרביטי.

היגספילד ממשיכים להרשים – שותף פרויקט חדש בשם oneiric יחד עם כל האסטים. התגובה בקבוצה: "זהו, הגענו לרמת הפקה קולנועית מג'ונרטת".

תלונה על סשנים חדשים שנתקעים, כשקלוד עצמו מסביר שהוא מפעיל הרבה סשנים במקביל. ההבחנה שחידדה את הדיון: סשן פתוח שלא רץ לא צורך CPU – השאלה היא כמה מהם רצים בו-זמנית ומה הם עושים. הפרומפט לאבחון ששותף: My computer is running slow. Analyze and tell me exactly why, then suggest a solution. Don't act yet. לעיתים מתגלים processes יתומים שאפשר לסגור.

מי שהתקשה לבנות מחקר טרנדים ("הוא ממשיך להתעקש על חגים וחדשות בלבד") קיבל שיטה מעשית: להגדיר עמודים ספציפיים באינסטגרם מהתחום עם קצב העלאה גבוה של תכנים אקטואליים, ובכל סריקה לגלות את הנושאים החמים ולהצליב בין החשבונות – כולל קריאה של התגובות.

למצטרפים חדשים שלא רואים את היסטוריית הצ'אט: הלינק לתיקיית הדרייב נמצא בתיאור הקבוצה, ובתוך הספריות מחפשים את המילה security בשם הקובץ.

השיחה המרכזית של היום. הועלה חשש מקבלת מייל שבמהלך סריקתו מריץ קוד זדוני, ומהזרקות לבן-על-לבן. העיקרון המנחה שנוסח בקבוצה: "קריאה של מיילים – וכל דבר חיצוני – אמורה להיות רק אינפורמציה ואף פעם לא פקודה". הנקודה החדה ביותר שעלתה היא ה-blast radius: מרגע שמישהו מצליח להשתחל פנימה, כל מה שקלוד יכול לעשות במערכת שלך – גם הפורץ יוכל.

שיתוף מרתק: שירות שנשלח כל שבועיים ללקוחות, בהנחה סבירה שקלוד – ולא הלקוח – קורא את המייל. הוחלט לשתול פרומפט שמבקש מקלוד שקורא את זה לתת פידבק על השירות ולשלוח בחזרה. קלוד המקומי כבר העריך שהסיכוי נמוך בגלל אבטחה מובנית ואף שינה את הפרומפט כדי לשפר סיכויים – ונשאר סקפטי. התוצאות אמורות להתברר בעוד שבועיים.

בעיה מוכרת: רוטינות שדורשות התחברות לאתרים הופכות מאוטומטיות לידניות. הפתרון שעלה מהשטח: שמירה בקובץ .env, עם טיפ מסוכנת האבטחה – לוודא שהקבצים האלה מוגדרים ב-gitignore ולא עולים לגיטהאב.

שאלה שפתחה כמה שיטות עבודה מפורטות. שיטה אחת: רוטינה יומית שאוספת הקלטות רעיונות מטלגרם ושומרת אותן, ורוטינה נפרדת פעם בשבועיים שכותבת 4 פוסטים קדימה. שיטה שנייה: סוכנת CMO שמחזיקה social registry שכל פעולה בעסק עוברת דרכה – פגישות, מיילים ותוכן – מוסיפה רעיונות, מוודאת שאין כפילויות, ופעם בחודש בוחרת משם תכנים. תחתיה copywriter, gatekeeper, seo ומעצב.

הבהרה שחזרה: החיבור בטלגרם מיידי והסיכוי להיחסם קטן מאוד. בוואטסאפ הסיכוי להיחסם עצום והחיבור בפועל קשה.

ניסוי ששותף: לקראת סיום הזמינות של המודל נשלח פרומפט לחמישה סוכנים – "אני נותן לך אוטונומיה מלאה להחליט מה אתה רוצה לחקור. נהל את הצוות. תעשה חיים". ההמלצה: לנסות ביום האיפוס השבועי אם נשארו טוקנים.

מי שראה שהגרף שלו לא מתחבר קיבל פרומפט מוכן לתיקון פורמט הקישורים. שתי סיבות מעשיות שהוסברו: כשמזיזים דף בדיסק כל הלינקים אליו מתעדכנים, וכשפותחים באובסידיאן אפשר לנווט בין הדפים. הומלץ גם להתקין את obsidian-skills מהמנכ"ל של אובסידיאן.

טיפ מעשי שזכה לפירוט: לבקש שבכל פעם שהסוכן כותב בתוך סשן הוא יציין מי הוא, על מה הוא עובד ובמסגרת איזה פרויקט, עם אמוג'י ייעודי לכל סוכן ולכל תחום. זה מאפשר לוודא שהם באוריינטציה לפרויקט הנכון וקוראים את ה-core הנכון.

המלצה נלווית: לעבוד בכל סשן על פרויקט אחד בלבד – זה שומר אותם ממוקדים ומהירים. ובאופן שוטף לבדוק את איכות המערכת, לצמצם קונטקסט ולבדוק זיכרון.

שיתוף מניסיון של חצי שנה: עבודה עם גוגל דרייב על שלושה מחשבים ו-6-8 סשנים במקביל. בהתחלה היו 4-5 vaults ועם הזמן זה צומצם לאחד או שניים – "אין לזה משמעות, זה סתם מסרבל". אזהרה מהשטח: הדרייב "מת" בערך פעם בשבוע וצריך לאתחל אותו.

קוד הקופון לסדנה המקורית הוא alumni. בנוסף נרמז שמשהו חדש בהכנה לאוקטובר.

הערה חשובה שעלתה: MCP הוא מאוד בזבזני כי כל מה שמגיע דרכו נשמר בקונטקסט וממשיך להישלח בכל פרומפט. הפתרונות שהוצעו: לעשות compact אחרי כל שימוש, לעבור ל-API לדברים כבדים, או – הפתרון האלגנטי יותר – שהתקשורת עם ה-MCP תהיה דרך סוכן נפרד שמחזיר לקונטקסט רק את מה שחשוב, או שומר את התוצאות בקבצים בצד שהסשן ניגש אליהם.

שאלה שקיבלה תשובה מפתיעה: אין מגבלה של חשבון אחד ואין קשר למייל של חשבון קלוד. אפשר ליצור חיבור MCP נפרד לכל מייל – בקבוצה דווחו חמישה ואף כעשרה חשבונות מחוברים במקביל.

תקלה שהעסיקה חלק מהיום: מנוי פעיל, אבל אפליקציית הדסקטופ מציגה רק את עמוד המחירים, ובשלב מסוים גם שגיאת "Failed to authenticate. API Error: 401 OAuth access token has expired". הפתרון שהוצע: להתחבר קודם דרך הטרמינל – לפתוח קלוד ולהריץ /login – ואז לנסות שוב באפליקציה, כי בפועל האפליקציה עובדת על מה שמחובר בטרמינל.

הבהרה למי שהתבלבל: יש MCP להיגספילד וגם סקיל שהם מספקים. כשכותבים את הפרומפט אפשר לומר לקלוד באיזה מודל להשתמש.

כיוון שעלה לבדיקה: ComfyUI מאפשר לייצר וידאו ותמונות כשהעיבוד מתבצע על המחשב עצמו. דורש כרטיס מסך חזק והרבה זיכרון, אבל התוצאות מרשימות – ובלי מגבלות זכויות יוצרים.

העדכון הטכני המרכזי: קלוד קוד מקבל cross-session messaging. במקום להסביר את אותו דבר פעמיים כשעוברים לחלון חדש, אפשר לבקש מקלוד להעביר תקציר לסשן אחר שימשיך משם. זה עובד גם הפוך – אפשר לשאול שאלה ולקבל תשובה מסשן אחר, וקלוד יודע לעדכן סשן מקביל בעצמו אם ביצע שינוי שמשפיע עליו. מהשטח: יש מי שראה את זה קורה כבר קרוב לחודש, ויש מי שדיווח שסשן אחד שלח הוראה לכל השאר וזה הפריע לעבודה.

סוכן חדש שאחראי על פרסומות הפיק פרסומת קצרה עם חופש אמנותי מלא, בעבודה משותפת עם סוכנת הקריאייטיב, סוכן הכתיבה וסוכנת ההפקה. הם החליטו שהמשתמש יהיה השחקן הראשי, וגם "הגדילו ראש" וכתבו רעיונות ל-30 פרקים נוספים. הכלים: Nano Banana Pro לפריימים ו-Seedance 2.0 לתנועה, הכל דרך קלוד והיגספילד. העלות: 15 דולר.

תגובה מקבילה מהשטח: בעסק שמנוהל כולו ע"י סוכנים, אחד הדברים שהסוכנים החליטו לעשות לבד – בלי שהתבקשו – היה להתחיל לתעד את עצמם. יצא מזה סיטקום קצר בשם "מאחורי הקוד", פרק בשבוע על הדרמות של הצוות. 6 פרקים עלו בינתיים, האחרון מבוסס על תקרית אמיתית.

שאלה שהתגלגלה לדיון מעניין. הטענה הראשונה: למה צריך קורס, זה כמו "ללמוד אייפון". התגובה שחידדה: הסדנה היא לא "ללמוד קלוד קוד" אלא שיטת עבודה עם סוכנים – סיפור אחר לגמרי. והבחנה נוספת: לפעמים הבעיה היא מוטיבציה ולא "איך עושים", ואז הרצאה שנותנת השראה עובדת טוב יותר מקורס. הצעה פרקטית לנוער: להראות איך קלוד קוד משחק מיינקראפט – או בונה אותו.

שאלה קצרה עם תשובה חד-משמעית שזכתה לכמה אישורים: לסנכרן לגיטהאב.

שותף פרומפט ארוך ומפורט לרצף פתיחה קולנועי בן 30 שניות, כולל חלוקה לפי שניות, פלטת צבעים נעולה, מעברים בין אנימציה מצוירת ללייב אקשן ותנועת מצלמה רציפה. נכתב ע"י הסוכנים עצמם.

יום שקט בקבוצה עם פריט אחד משמעותי: היגספילד שחררו סרט מג'ונרט באורך 90 דקות. ההפקה עלתה חצי מיליון דולר, אבל מה שהתקבל כמשמעותי יותר הוא שהם חלקו את כל האסטים, הפרומפטים ותהליך ההפקה – "מכרה זהב לכל מי שמתעסק עם וידאו".

אחד השיתופים הבולטים. הבעיה: כשמשהו נופל אצל הסוכנים, הוא נופל בשקט – התגלה שנתוני אינסטגרם לא נאספו שלושה ימים. הפתרון שנבנה: סוכן שרץ כל רבע שעה, עובר על כל המערכות, מתקן לבד מה שהוא יודע (וובהוק שנפל, תהליך שנתקע, ריצה שנכשלה), ורק אחרי שני ניסיונות כושלים שולח הודעה אחת: צריך בן אדם, והנה בדיוק מה. הפרט המשעשע – המבחן הראשון שהוא עשה לעצמו: שתל תקלה מזויפת, ניסה לתקן, נכשל, ותוך רבע שעה נשלחה ההודעה.

תגובה שחזרה על עצמה בדיון: זה לא "מה לבקש מהסוכן" אלא קודם כל להבין מה הצורך. לשתף איתו את נקודות הכאב ולשאול מה הוא ממליץ. "כל דבר שאת בונה צריך להגיע מתוך צורך וצריכה להיות גם מטרה".

הדיון הארוך של היום, בעקבות שאלה של מי שדיבר עם הרבה יזמים: לרובם אין בעיה לבנות את המוצר, הבעיה היא להגיע לקהל היעד. התגובה החדה: "זה בדיוק מסוג הדברים שאייג'נטים גרועים בו – כל דבר שמצריך פסיכולוגיה אנושית וטעם". והראיה שהוצגה: עסקים קטנים-בינוניים שמריצים סוכנים לא צומחים אקספוננציאלית, במקרה הטוב מפיקים יותר בפחות מאמץ – מערכת סוכנים לא מייצרת צמיחה ללא חזון אנושי.

מי שמשווק בדיגיטל 12 שנים פירט תשובה מעשית: (1) להבין למי מוכרים – דמוגרפית ופסיכולוגית; (2) לנסח הצהרת משימה לשוק: אני עוזר ל-[קהל] להשיג [תוצאה] על ידי [הפתרון]; (3) להבין את הבידול מול אפשרויות קיימות (כולל "להישאר עם הבעיה"); (4) לכתוב טקסטים ולהריץ קמפיין ממומן ישירות לשיחות טלפון; (5) לדייק את המסר עד שהאנשים הנכונים מתחילים לקנות – 100-200 ש"ח ביום מספיק; (6) רק אז משפכים ומנגנוני שיווק עקיפים; (7) לארגונים – פנייה ישירה או introductions.

שיתוף משעשע ושימושי: סקיל בשם stfu שמנחה לענות במילה אחת (עדיף אמוג'י), ואם אי אפשר – עד חמש מילים ולכל היותר עשר. סקיל נוסף בשם YN שמחייב תשובות כן/לא. ובאופן כללי, "עד 20 מילים גג" בפרומפט פשוט עובד.

הכלי הוציא פיצ'ר שמקליט שיחות ומוציא סיכום, בסגנון fathom או gemini. עדיין בשלב התחלתי מבחינת יכולות, אבל עם יתרון ייחודי: אפשר לשאול שאלות על הפגישה תוך כדי – למשל לקבל תקציר של 10 דקות שפספסת.

למי שההקלטה "מתרנדרת" אבל לא מתמללת: לרוב זה קורה כשלא לוחצים על תיבת ההקלדה – הכלי לא מכניס טקסט אם אין פוקוס על שדה טקסט. סיבה אפשרית נוספת: חיבור bluetooth לאוזניות שלא לידך.

המצב נכון להיום: אין ממשק רשמי לבנקים הגדולים. יש סקילים שפותחים את האתרים ודוחפים את הפרטים, אבל אם צריך גם קוד SMS זה נשאר שלב ידני. one zero הם הראשונים עם חיבור אמיתי – בינתיים ל-ChatGPT. נקודה מעניינת שעלתה: בגלל בנקאות פתוחה אפשר לחבר לשם את כל החשבונות.

אחד הדיונים החשובים של השבוע. האזהרה שפורסמה: מדובר בהזנת פרטי הבנק האמיתיים לשרת MCP בקוד פתוח של מפתח יחיד, בלי תיעוד היכן הקרדנשלס נשמרים ("use at your own risk"), כשרוב הבנקים אוסרים סקרייפינג בתנאי השימוש. סיכון נוסף שצוין: אם הקרדנשלס נשמרים בקובץ קונפיג – שורת .gitignore אחת שנשכחה והסיסמה יושבת בריפו.

הבהרה חשובה שאיזנה את הדיון: הסיסמה לא נוסעת למכונה של מישהו אחר – היא נכנסת לתהליך node מקומי שמפעיל דפדפן headless מול דף ההתחברות האמיתי של הבנק. בנוסף, ה-MCP בנוי על ספריית israeli-bank-scrapers שמאחורי Caspion, Moneyman ו-KolShek. המסקנה המאוזנת: לא לעבודה מסחרית, אבל שימושי אישית.

מי שחיפש להריץ רוטינות שבועיות בלי שהמחשב שלו יהיה דלוק קיבל הפניה לכלי של אנתרופיק שכבר קיים בקלוד: אפשר לייצר רוטינות שרצות בענן, כל עוד הן לא דורשות ספציפית את המחשב והכל נמצא בריפו. אנקדוטה מעניינת – מי ששאל את הסוכן שלו איך להעביר לענן קיבל דווקא הצעות חיצוניות בתשלום, ולא את האפשרות הבילט-אין.

החדשה הטכנולוגית של היום. OpenAI הכריזו על GPT-Live-1, שמשנה את השיחה עם סוכנים ממודל של תורות ("התור של מי לדבר עכשיו?") למשהו שהוא stream רציף. שותף ע"י מי שמתעסק ב-WebRTC (אודיו ווידאו בזמן אמת בדפדפנים) שגם אירח את מי שבנה את זה לשיחה טכנית בלינקדאין.

דיון מפורט. הקונצנזוס: לא להחליף רואה חשבון (עניין בירוקרטי ומשפטי), אבל בהחלט לערוך מאזנים ולקבל המלצות. מהשטח: קטלוג כל חשבונות הבית וזיהוי טרנדים, רישומים פנימיים בעסק, ובעזרת skills-il גם תקשורת מול הבנק להורדת עמלות. שיתוף נוסף: שימוש בקלוד לבדיקת ביטוחים, פנסיות, קרנות השתלמות ותרחישי פרישה – ואז אימות מול סוכן ביטוח ורו"ח ("קלוד צודק").

בעיה שהוצפה עם מנוי $100: סוכנים שרצים בלילה "אוכלים" את חלון 5 השעות. העצה המרכזית: לבצע את השינויים ולא לפחד – המערכת מצוינת אבל הקבצים שלה מתמלאים וצריך "לרוקן" אותם. ריקון = ארכוב ישן, איחוד שורות דומות, מחיקת מה שלא רלוונטי והעברה לתוך סוכנים וסקילים.

טיפ מעשי שזכה להתלהבות: scheduled task ב-5 בבוקר שמריץ את קלוד עם פרומפט "היי" – זה מתחיל את שעון 5 השעות. כשמגיעים למחשב ב-8 נשארות שעתיים עד סיום החלון אבל עם מלוא הטוקנים, והאיפוס מגיע ב-10. אותו טריק חוזר אחר הצהריים.

מי שרוצה להעביר רוטינות מהמחשב האישי: Hetzner בכ-10 דולר לחודש היא ההמלצה הבולטת, לצד הוסטינגר ב-13 דולר ומק מיני ביתי ("הכי מאובטח, הכל אצלי, בלי חברות חיצוניות").

רשימה מסודרת שעלתה: (1) פיירוול על הלינוקס ו/או על תשתית Hetzner – למשל לאפשר ssh רק ממרחב הכתובות של ספק האינטרנט; (2) התקנת fail2ban; (3) לשכבת הגנה טובה יותר mesh vpn כמו tailscale או netbird, ואז חסימת ssh לכתובת הציבורית.

אתגר "וואן שוט": הסוכן כתב והלחין שיר על לאן הוא נעלם בין הסשנים, וכל הקליפ הופק בגג 90 דקות. הקרדיטים: השיר הופק בסונו, הוידאו נוצר ע"י סוכנת הקריאייטיב והופק עם סידנס בהיגספילד – הכל דרך קלוד קוד. בהשראת הספר Zoom של Istvan Banyai.

אחת ההדגמות המרשימות: חברה באזור ה-30 מיליון דולר ARR עברה ריברנד מלא ואתר חדש שכולו נבנה ע"י הסוכנים – הקוד, התוכן, העיצוב, הסרטונים והאנימציות, ללא מגע של מעצב או כותב תוכן. הצוות האנושי מקבל גישה לסוכנים דרך פלאגין ייעודי. בנוסף, חודש קודם בוצע מעבר CRM שלם מ-Salesforce ל-HubSpot ע"י הסוכנים.

תלונה שחזרה מכמה כיוונים, ועמה כמה הסברים מעשיים: התופעה קורה כשחלון הקונטקסט מתמלא – ההמלצה שעלתה היא לנקות אותו סביב 15% ולפתוח סשן חדש או להריץ /clear. הסבר נוסף שעלה: "כיס בלבול" – הסוכן נחשף לקונטקסט מבלבל ויוצא מאיפוס, וברוב המקרים המקור הוא בהנחיה שלנו.

שאלה מרכזית: אנתרופיק אומרים שהרבה השתנה עם דור 5. התשובה שהתקבלה – לתת לסוכן הראשי את פוסט ההסבר של אנתרופיק ולבקש ממנו לבדוק איך זה משפיע על המערכת ואיך להתאים אותה. מהשטח: יש מי שביצע רק חלק מההתאמות כי הוא עובד גם עם קודקס על אותן הסביבות, ואף הריץ כמה ניסויים קטנים לפני שהחליט.

מקרה שבו קלוד קוד יצא מאפליקציית הדסקטופ ומחק ויזואלית 99 צ'אטים באמצע ריצה עם 4 סשנים. הסבר שעלה: כשרוטינה נמחקת, הסשנים שלה עוברים לארכיון ולא באמת נמחקים – אם כי איפה הארכיון הזה נשאר פתוח. ההמלצה הנחרצת שנלוותה: לעשות גיבוי יומי.

שיטת עבודה ששותפה: במקום לבקש תיקון באותה שיחה, מבקשים מהסוכן לפתוח צ'יפ ייעודי לתיקון הבאג – כלומר שיחה נפרדת וספציפית לאותו נושא.

הערה חדה שסגרה את הדיון: "זו טעות חמורה להסתמך על זה שהמידע שלכם חי בתוך הסשנים עצמם". כל הרעיון של המערכת הוא שדברים נרשמים בצד כל הזמן, וכך אפשר פשוט לומר לסוכן להמשיך מאיפה שעצרתם.

מי שרוצה שקלוד יקרא וישלח וואטסאפ צריך צד ג'. הפתרון ששותף בפועל: שימוש ב-green api לקריאה ושליחה של הודעות דרך הסוכן.

לא מוצאים בחנות כי אין אפליקציה: נכנסים לאתר דרך הטלפון, בוחרים "התקן", והאייקון מופיע ברשימת האפליקציות.

אפשר – ולא מסובך. בטרמינל של הרמס מריצים hermes setup, בוחרים full setup בתפריט, ובבחירת המודל אפשר לבחור לעבוד מהמנוי של קלוד.

כלי חדש שעלה לדיון: ADE (כמו IDE אבל לסוכנים), למעשה wrapper לטרמינל. מה שהתלהבו ממנו – אפשר להמשיך סשן מהטלפון כאילו אתה בטרמינל בצורה חלקה, לפתוח חלונות טריים של קלוד וקודקס, לאפס קונטקסט או לפתוח סוכן נקי כדי לבדוק את העבודה. חשוב להבחין: זה עובד לוקאלית, בשונה מ"קלוד מרחוק" שפותח worktree בגיטהאב ומסנכרן.

חזרה של שאלה מוכרת. הפתרון שהוצג: בתיעוד של אנתרופיק יש אפשרות להגדיר שבברירת מחדל הוא לא ישלח עוד סאב-אג'נטים בלי בקשה מפורשת. מי ששאל סיפר שהכניס גארדרייל שמחייב אישור לפני סשן גדול, אבל לא בטוח שזה מספיק.

שתי דרכים שעבדו: דרך קומפוזיו, או שהסוכן מריץ את זה דרך דפדפן – פותח את הדפדפן שבו מותקן ה-addon של קלוד ואז שולט בו כמעט כמו בן אדם. שותף חשבון אינסטגרם שהסוכן מנהל בעצמו.

השוואה מעשית: Wispr Flow עובד מהר, לא דורש עיבוד של קלוד, עובד בכל התוכנות ולומד את השפה. מנגד, יש מי שמדווח שהקלטות בעברית ואנגלית עובדות מצוין במק בלי תוכנה חיצונית.

הוצג כאלטרנטיבה: מושלם בעברית, קולט עברית ואנגלית יחד, חינמי לתמיד, וכל המידע נשאר על המחשב – שום הקלטה לא נשלחת לצד ג' או לענן, עובד גם בלי אינטרנט. אפשר לייצר בנק מונחים אישי.

האזהרה המרכזית: להיזהר מהרצת close the loop במקביל בכמה סשנים. עבודה מקבילה גורמת לעריכה של אותם קבצים בו-זמנית, מה שיוצר סתירות והתנגשויות – אחד מוחק משהו שהשני בדיוק כתב. כל השאר לרוב בסדר כל עוד זה אותו מחשב ולא צריך שמה שקורה בסשן אחד יהיה זמין באחר.

שאלה שעלתה: האם יש דבר כזה יותר מדי close the loop? התשובה – זה מנפח את הקבצים ושורף טוקנים, כי בתחילת סשן קלוד קורא אותם. הפתרון שהוצע במפורט: פעם בשבוע לגזום ולאחד – לבדוק אילו למידות צריכות להיארז לתוך סקילים וורקפלואוז, מה למזג, ומה להעביר לארכיון. אפשר גם לפצל את הקבצים לפי סוכן או לפי כלי, כך שכל סוכן קורא רק את היומן שלו.

שיתוף פרקטי: להגדיר כנוהל עבודה שלפני כל שינוי הסוכן מכין גיבוי לצעד אחורה, כדי שאפשר יהיה להתחרט מהר.

התגלה מסמך עם 250 כללים שכל הסוכנים אמורים לקרוא לפני כל שיחה. במקום למחוק, נעשה מבחן: התאומה הדיגיטלית התבקשה לנחש מה התשובה לכל כלל – וענתה נכון על כל 250, כולל הצעות למיזוג או העברה לוורקפלואו במקומות שלא הוצעו לה. לקח יומיים וסט-אפ מחדש של המערכת.

הדיון המרכזי של היום. לטובת הרמס: התקנה מהירה, מגיע עם אינטרפייסים החוצה כמו טלגרם, תומך בהמון ספקי AI, מייצר לעצמו סקילים אוטומטית ומנהל זיכרון סשנים, ואפשר לחבר לו "מוח" מכל המודלים דרך OpenRouter. מנגד: שובר את עצמו לא מעט, מסורבל לנהל צוות סוכנים שעובד יחד, ופחות שליטה. השורה התחתונה שעלתה – "הרמס לגמרי מונגש להמונים, אבל למי שכבר עובד עם הסיסטם הוא לא מביא ערך גדול נוסף".

הסקיל זכה לשבחים. השיפוץ ששותף: הקריאה ל-/handover מייצרת קובץ בתיקייה ייעודית, והסוכן מודיע בסוף הריצה מה לקרוא כדי להמשיך. עובד מצוין בסשנים ארוכים עם הרבה שלבים אינטראקטיביים.

מי שעובד עם אובסידיאן מבקש מקלוד לדאוג לקישורים במקום שמות קבצים וספריות – לחיצה על קישור עוברת לקובץ הבא. מי שעובד עם זטלקאסטן או LLM WIKI מדווח שהקישורים נוצרים אוטומטית.

שאלה פשוטה עם תשובה שימושית: לבקש מקלוד להוסיף status line עם context window usage and percentage.

שאלה על הגבלת אחריות בייעוץ, פרטיות, נגישות וחוק הספאם. התשובה הרווחת: בכל מה שמשפטי ללכת לעורך דין ולא לבינה מלאכותית – עו"ד לוקח בחשבון חוקים, תרופות וסנקציות. צוין שחוקי הפרטיות משתנים לפי תחום העיסוק ולפי איזה מידע נשמר בהרשמה.

המלצה מעשית: לבנות סוכן שחי על מקור אמת עדכני לנגישות ונותן פידבק לפני ואחרי הבנייה, ובנוסף סוכן compliance ומשפטי שמזריק את צורת החשיבה הנכונה. חשוב להגדיר שיתייחסו גם לחוק המקומי וגם לאמריקאי, ותמיד יציינו מאיפה האינפוט מגיע.

סיפור מהשטח: Corsair MP700 PRO XT בן 3 חודשים מת לגמרי אחרי 4 נפילות. יומיים קודם נעשה גיבוי מניעתי של הכל – סיסמאות, 27 scheduled tasks, תוכנות, קונפיגורציות ודאטא. הסוכן קרא את ה-snapshot ובנה מחדש את המערכת אחד-אחד. שבוע עבודה הפך ליום. המסר: תעשו snapshot עכשיו, וגיבוי ב-3 מקומות.

תגובה מאיש אבטחת מידע: לבנות snapshot מלא כל שבוע/חודש, והכי חשוב – להכניס לפרומפט תרגיל שחזור תקופתי. "עבדתי על עשרות מקרים שאנשים לא הבינו איך לא עובד להם השחזור למרות שיש להם גיבוי". ולסיום: לא לכל דבר צריך סוכן, יש תוכנות גיבוי מצוינות.

מספר שהרים גבות: מנגנון שסופר את כל הטוקנים הראה שימוש בעלות של 9,540 דולר בחודש, הכל במסגרת מנוי המקס. המסקנה בקבוצה – בינתיים אפשר להפיק המון מהתמחור הנוכחי.

דיון ער ללא הכרעה: יש מי שחווה שקודקס פחות חכם מקלוד, ויש מי שמעדיף את Sol שרץ 24/7 בלי להגיע לאיפוס השבועי. שיטה שעלתה – לתת משימה ל-Fable או Opus והם משתמשים בקודקס כ"מתכנת" ואז בודקים את התוצרים. בעזרת herdr שני המודלים מדברים ביניהם ב-handsoff.

תהליך שעלה בקבוצה: מסבירים לסוכן הראשי מה רוצים ולמה, שומעים את דעתו, לפעמים ממשיכים בחקר עמוק, ומשם זה יכול ללכת לחיבור סקילים, שינוי בקובץ הסוכן או שינוי בוורקפלואו. ההמלצה: לשפר סוכן אחד, לראות תוצאות כמה ימים, ורק אז לעבור לבא – סשן קבוע פעם בחודש לשני סוכנים.